בהוצאה חדשה, ערוך ומוגה עפ"י כתבי יד בתוספת תשובות חדשות עם ציונים מקורות השוואות והערות. רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) רגנסבורג - ה'ר"כ (1460) וינר נוישטט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים. הוא נחשב לאחד מחשובי הפוסקים, ותשובותיו ופסקיו מוזכרים אלפי פעמים בספרות התורנית שלאחריו. עיקר פרסומו בא על ידי ספרו "תרומת הדשן", שבו כתב תשובות ל-354 שאלות (בגימטריה דש"ן), בכל מקצועות ההלכה. "תרומת הדשן" הוא ספר תשובותיו המפורסם, שם הספר שאול מן המושג ההלכתי תרומת הדשן, ומציין את מספר התשובות שבחלקו הראשון של הספר - 354, בגימטריה דש"ן. הפוסקים שחיו אחריו סיפרו, כי שאלות אלו לא נשאלו על ידי אדם מסוים, אלא ר' ישראל הוא זה שהמציא את השאלות כדי לענות עליהן תשובות, תוך כדי בירור הלכתי יסודי בנושא הנדון. חלקו השני של תרומת הדשן נקרא "פסקים וכתבים" וכולל 267 פסקי הלכה, שנלקטו ככל הנראה על ידי תלמידיו. בשו"ת תרומת הדשן מועלות שאלות שטרם נשאלו עד אותו דור. דוגמה לכך היא שאלת השימוש בסוכר בחג הפסח, עקב החשש שמעורב בו קמח. תרומת הדשן משמש כמקור למנהגים רבים המקובלים בקהילות אשכנז. הרמ"א ציטט ממנו רבות בכותבו את הגהותיו על השולחן ערוך.